קוראים לי ניר בראינין. קיבלתי מצלמה מאבא שלי בגיל 16 והתחלתי לצלם ולערוך, ומאז לא באמת הפסקתי. למדתי בבצלאל, ובשלוש השנים האחרונות שקעתי עמוק בכלי AI ליצירת וידאו - הפקתי עשרות פרויקטים עצמאיים והצגתי בשני פסטיבלים.
אני בן להורים שעלו מדרום אמריקה - אבא מארגנטינה, אמא מקולומביה. גדלתי בין שתי תרבויות, עם ההיסטוריה שלהם ברקע ועם סבים שנשארו רחוק. הסיפור הזה, של אנשים שעזבו הכל בשביל חלום ונחתו במדינה שהם לא מכירים, בשפה אחרת ובלי אף אחד לידם, ריגש אותי מאז שאני זוכר את עצמי. עוד בבצלאל עשיתי פרויקט על המשפחה שלי.
הסרט הראשון שהוביל לכל זה היה מתנה. חבר קרוב, איטלקי מגנואה, שעזב את הכל ובא לישראל בשביל בחורה שהכיר בחילופי סטודנטים. הכנתי לו סרט בהפתעה, בלי שידע. את רוב הסצנות אף אחד לא צילם מעולם, אז יצרתי אותן. מאז אנשים מבקשים את זה גם למשפחות שלהם, וזה הפך למה שאני עושה.
אני מתחיל כל סרט מאותה שאלה: מה אתם רוצים שיקרה באולם כשהוא נגמר. בוכים, צוחקים, גם וגם. משם נבנה הכל - איזו תמונה פותחת, איפה נכנס השקט, מתי נכנסת המוזיקה, ואיזה משפט נשאר בסוף.
ה-AI הוא כלי מדהים, אבל הוא לא מביים. מה שהופך אוסף תמונות לסרט שמרגש זה הבימוי והעריכה, וזה מה שאני מביא לשולחן. אתם לא מועברים בין אנשי צוות ולא מדברים עם מוקד - מהשיחה הראשונה ועד ההקרנה אני זה שמלווה אתכם.
בוגר בצלאלמצלם ועורך מגיל 163 שנים של הפקה עם AIהוצג בשני פסטיבליםליווי אישי לאורך כל הפרויקט
מחכה לעבוד אתכם!
— ניר
